זאת היתה הפעם הראשונה שלי, מה שעורר בי חשש. בגלל שאני קלאוסטרופובית (ובמיוחד בהתחשב בזיכרון החוויה הלא נעימה שחוויתי במערות בית גוברין לפני כמה חודשים) פחדתי להיות סגורה בתוך אוהל חשוך, ועוד עם אנשים שאני לא מכירה. בכנות, גם לא הייתי בטוחה שאני מתחברת לכל העניין הזה של להזיע… אבל החלטתי להתמסר ולראות מה יקרה.
התוצאה הפתיעה גם אותי! בהתחלה עלה הפחד, ואפילו ביקשתי מזאת שישבה לידי שתיתן לי יד (-: אבל מרגע לרגע נרגעתי יותר ויותר. הרגשתי כמו עובר ברחם. חמים ונעים. בנוכחות מלאה של הרגע. לא עניין אותי מה קורה מחוץ לאוהל או מה יקרה אחרי שאצא. התמסרתי לחלוטין לחוויה, ולא רציתי שהיא תיגמר. בחושך נזכרתי עד כמה אני אמיצה.
מעבר לחוויה המנטלית, הרגשתי השפעה חיובית על הגוף שלי. בדרך כלל אני סובלת מקור, ובתוך האוהל הרגשתי שהחום מגיע לי לתוך העצמות. פתאום ראיתי דרך לעבור את החורף (המצחיק) שלנו ביתר קלות. ובשל ההצלחה המסחררת… החלטתי לבנות סו'ט לודג' אצלי בחצר.
כשחיפשתי באינטרנט מידע על תהליך הבנייה לא מצאתי משהו שמסביר על כך צעד אחר צעד. ובהנחה שחלק מחבריי יידבקו בחיידק, תיעדתי את התהליך בתמונות, ואסביר אותו שלב אחר שלב, כדי שתוכלו גם אתם לבנות לעצמכם סו'ט לודג' בקלילות.
איך בונים סו'ט לודג' ב-7 צעדים?
צעד 1: מביאים אבני בזלת מרמת הגולן. צריך משהו כמו 20 אבנים. עדיף שלא יהיו גדולות מדי כדי שיתחממו מהר.
צעד 2: נוסעים ליער, מחפשים עצים שקרסו, מוצאים ענפים גמישים (עדיף במבוק או סיגלון). כדאי למצוא כ-8 ענפים גדולים שיהוו קשת שלמה של האוהל (אם לא מוצאים – לא נורא, אנחנו הצלחנו לחבר שניים לקשת). את הענפים הקטנים מסביב חותכים עם מצ'טה (הרגשתי כמו בהישרדות).
צעד 3: שולחים הודעה בו'וטסאפ של השכונה שלכם ושואלים אם למישהו במקרה יש שמיכות שהוא לא צריך. עד שמישהו יענה, השלד של הסו'ט יהיה מוכן.
צעד 4: מביאים חבל (עדיף שיהיה טבעי, אבל לנו לא היה והחלטנו לזרום עם הקיים), מספריים ופטיש ומתחילים לבנות את הקשת. תומכים בכל ענף באמצעות קשירה ליתד מבמבוק או מענף חזק.
בהצלחה,
עדי
היי… הבת שלי מספרת לי כבר הרבה זמן על חוויית הסווט לודג'
וניסיתי למצוא כזה בירושלים וסביבותיה ולא מצאתי.
האם את באזורנו? כל הכבוד!
היי גילי, תודה שאת מתלהבת ביחד איתי! אני באזור השפלה, ליד קרית גת. מאחלת לך שתחווי חוויה חיובית לפחות כמו זאת שאני חוויתי, עדי
מקסים!!! מי כמוך מי!