עדי סימון בר
למידה פעילהמעורבות גבוהה (high engagement) של הלומד היא יעד שכל מפתח למידה והדרכה שואף להגיע אליו. ככל שהלומד יהיה פעיל יותר, כך תהיה לו יותר מוטיבציה ללמוד וכך הוא ילמד טוב יותר. למה הכוונה בלומד "פעיל"? איך יוצרים את זה הלכה למעשה?

כדי לענות על שאלות אלה, מאמר זה מציע להישען על ההבחנה של חוקרי ה-NLP בין 3 הפלחים של מעגל החוויה האנושית. לטענתם, כל אדם חווה את המציאות בדרך שונה, המורכבת מ-3 פלחים עיקריים: המחשבה, הרגש וההתנהגות. כך, לדוגמה, אדם שאצלו פלח ההתנהגות דומיננטי יותר יהיה ממוקד בפעולות (doing), אדם מחשבתי יתמקד בדמיון, ניתוח, תכנון וכדומה ואדם שפלח הרגשות שלו דומיננטי יתמקד ברגשות שמעוררת בו כל סיטואציה. מובן שהצגת מעגל החוויה כאן היא פשטנית למדי,
אולם היא מספיקה כדי להבין את הרציונל שעומד מאחורי הבחירה להתייחס למעורבות בלמידה מ-3 היבטים אלה.

אם כך, נתייחס ל-3 רמות של מעורבות: רמת המחשבה (האינטלקט), רמת הרגש ורמת הפעולה.

מעורבות ברמת המחשבה

ברמת המחשבה, חווית למידה עם "מעורבות גבוהה" משמעותה,
שהלומד חושב על הנושא על הנלמד באופן עצמאי.
תהליך למידה שמייצר מעורבות ברמה זאת מגרה את המערכת הקוגניטיבית,
כלומר, גורם ללומד להוסיף לתוכן הנלמד הקשרים משלו.
התהליך מוביל את הלומד לחשוב באופן ביקורתי, לנקוט עמדה, לפתור בעיות ועוד.
בלי זה – לא יכולה להתרחש למידה משמעותית.

הדרך הטובה ביותר להגביר מעורבות ברמת המחשבה היא לשאול שאלות פוריות.
אלה אינן שאלות כן / לא, אלא שאלות בסגנון "באיזה אופן?", "לאיזו תכלית?", "באיזו מידה?",
שמזמינות ראייה רחבה יותר של הסוגיה הנידונה.
שאלות טובות כאלה תורמות ללמידה מעמיקה.
ככל שתהליך הלמידה מזמין את הלומד לחקור יותר בעצמו –
כלומר, לחפש, לעבד, לנתח ולארגן את הידע באופן עצמאי –
כך הוא מעורב יותר בתהליך הלמידה.

מעורבות ברמת הרגש

ברמת הרגש, אפשר להתייחס לתהליך למידה עם מעורבות גבוהה כמו אל ספר טוב.
כשהעלילה סוחפת, היא מעוררת בקורא רגשות שונים, כמו סקרנות, הפתעה ומתח.
כך גם לגבי למידה – ככל שהיא מעניינת יותר, לפעמים לא צפויה,
כך גדל הסיכוי שהיא תיגע גם ברגש ותגביר את מעורבות הלומד.

מה הרגש שהכי מגביר מעורבות? הנאה כמובן.
היות שהנאה יוצרת הנעה (מוטיבציה), כדאי לשים דגש רב על יצירת חוויית לימוד מהנה.
משחוק מאפשר להפוך את תהליך הלמידה לחווייתי ואפקטיבי יותר.
ההנאה מסייעת גם מבחינה קוגניטיבית: מעורבות במשחק משחררת במוח אנדורפינים,
והם משפרים את היכולת של הלומד לקלוט את המידע.
ההנאה משאירה את הלומד ערני ומרוכז, ומסייעת להפנמה יעילה של החומר.

מעורבות ברמת הפעולה

כשמדברים על מעורבות ברמת הפעולה מתכוונים לכך שהלומד נוקט פעולות במהלך תהליך הלמידה.
זה אומר שבמקום הרצאות ודיבורים, משתדלים להפעיל את הלומד ולאפשר לו לחוות כמה שיותר בעצמו.
כשלמידה מתרחשת דרך עשייה, היא בדרך כלל גם מהנה יותר וגם זכירה יותר.
למידה התנסותית (Experiential Learning), למידה שיתופית ו-PBL (למידה מבוססת פרויקטים),
הן 3 דוגמאות לדרכים יעילות ליצירת מעורבות גבוהה ברמת הפעולה.

בלמידה מתוקשבת, הדרך המרכזית להגברת מעורבות היא אינטראקטיביות.
המשמעות היא לגרום ללומד לנקוט בפעולות ממשיות: ללחוץ על hyperlinks,
לסמן תשובות, להוסיף הערות, לנוע כאווטר בעולם בדוי וכו'.
התוצאה של פעולותיו היא צורה כלשהי של פלט (חזותי או שמיעתי) מהמחשב.
למשוב המתקבל תפקיד מהותי בהגברת המעורבות.
ישנן רמות שונות של אינטראקטיביות ודרכים שונות לייצר אותן, אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

לסיכום, בבואנו לפתח תוצר למידה, כדאי להשקיע מחשבה בהגברת מעורבות הלומד ב-3 רמות שונות:
ברמת המחשבה, ברמת הרגש וברמת הפעולה. במאמר הוצגו רעיונות שונים להגברת מעורבות בכל רמה.
אם נתייחס ל-3 הרמות וניצור אינטגרציה ביניהן, יש סיכוי טוב יותר שהלומד ייהנה מתהליך הלמידה ויפיק ממנו את המרב.