עדי סימון בר
מודלים טיפוליים צצים סביבנו כפטריות לאחר הגשם:
מודלים לטיפולים אישיים, זוגיים, משפחתיים, קבוצתיים;
מודלים שמתמקדים ברגש, בקוגניציה, בגוף, בהתנהגות;
מודלים המשלבים שיחה, מגע, תנועה, משחק, יצירה…
איך נוצר מודל טיפולי הלכה למעשה?

מודל טיפולי חדש נובט מתוך 3 זרעים:

1. ניסיון חיים

מודל טיפולי תמיד קשור בדרך כלשהי לחייו של מי המציא אותו.
יש מודלים שצמחו מתוך התמודדות עם קושי או מתוך רצון לפתור משהו לא פתור.
יש אנשים שפיתחו מודלים כדי להתמודד עם משבר בחיים האישיים שלהם.
אחרים התגברו על בעיה ויצקו את התובנות שלהם לתוך מודל, כדי לעזור גם לאחרים.
יש סיפורים על מטפלים שנתקלו בקושי לעבוד עם קהל מסוים או עם דפוס מסוים,
והחליטו לפתח מודל שיעזור להם להיות מטפלים טובים יותר.

קחו למשל את ביירון קייטי.
היא פיתחה את שיטת "העבודה" אחרי שנים של דיכאון והתפרצויות זעם,
שאף הובילו בסופו של דבר לאשפוז.
היא מספרת שהשיטה נולדה בוקר בהיר אחד, בגיל 43,
כשהתעוררה שרויה על רצפתו של מרכז גמילה בקליפורניה.

2. ידע תיאורטי וניסיון מקצועי

מודל טיפולי יעיל נשען בדרך כלל על איסוף נתונים וניתוחם בשטח.
הידע והניסיון הם התשתית שעליה מתבסס המודל.
ברוב המקרים, לאחר ניסוח ראשוני של המודל הוא נבדק באופן מעשי
ומקצה שיפורים נערך במידת הצורך.
במובן זה, מודל טיפולי הוא תמיד דינאמי, חי ונושם.

ד"ר הארוויל הנדריקס הוא דוגמה מעולה לכך.
אחרי שעבר גירושים בעצמו, הוא החליט שהוא חייב להבין מדוע נישואים נכשלים
ואיך אפשר לקיים מערכת יחסים זוגית של קרבה ואהבה.
הוא קרא ספרים וכתבי עת רבים על טיפול בנישואים, טיפל באלפי זוגות באופן פרטי ובסדנאות
ועל סמך כל התצפיות שהוא עשה הוא פיתח את שיטת ה"אימאגו".

3. שילוב בין שיטות

זהו היבט בעל חשיבות רבה.
מודלים טיפוליים רבים הם תרכובת מעניינת של כמה שיטות,
שהופכת את השלם להרבה יותר גדול מסך חלקיו.

NLP, למשל, הוא חיבור מרתק של גישות טיפול שונות –
הגשטאלט, הטיפול המשפחתי, הגישה הפסיכואנליטית ועוד,
שלא להזכיר את העובדה שממציאיו הם שני גאונים מאסכולות שונות לחלוטין:
האחד, ד"ר ריצ'ארד בנדלר, מתמטיקאי, והשני, פרופ' ג'ון גרינדר, בלשן.