עדי סימון בר
מה יהיה אם מישהי בסדנא תתחיל לשאול אותי בכוונה שאלות שאני לא אדע לענות עליהן?
מה אם היא תטיל ספק בידע ובניסיון שלי מול כולם?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התנגדויות בקבוצה היא קודם כל לצפות אותן מראש.
כדאי לצאת מנקודת הנחה שהן יגיעו, ולחשוב מראש איך להתמודד.

הנה כמה כלים שיעזרו לכם:

הגדירו מראש: מטרות, לוח זמנים וציפיות

זה יאפשר לכולם לחתור לאותו המקום בהרגשה שהם מוגנים.

  • כדי לתאם ציפיות בתחילת הסדנא תוכלו לומר:
    "באנו לכאן כדי לעבור תהליך. כדי שנוכל להתמסר ללמידה ולהשיג את המטרה שלנו,
    בואו נסכם שכל אחד ייקח אחריות על 1, 2, 3…".
  • כדי לעודד שיתוף, תוכלו לומר:
    "כדי שנרגיש בנוח לשתף, בואו נחליט שתהיה כאן דיסקרטיות.
    כל מה שיעלה כאן יישאר בחדר הזה. מקובל עליכם?"
  • אם חשוב לכם שכל משתתף ידבר 2 דקות בלבד, אמרו זאת מראש והסבירו למה.
  • אם חשוב לכם שיסגרו טלפונים או שישאלו שאלות אחרי שתסיימו את ההסבר –
    ציינו זאת במפורש.

תנו לגיטימציה להתנגדות

חשוב לא להיבהל, לא לטאטא את ההתנגדות מתחת לשטיח ולא להישאב למלחמת כוחות.
כדאי להקשיב, לקחת אוויר ואז להגיב בפנייה לכל הקבוצה. למשל:

  • "תודה רבה ששיתפת אותנו. ההערה שלך מאוד חשובה.
    אם לא היית אומרת את זה יכול להיות ששום דבר לא היה קורה בסדנא הזאת. מה דעתכם?".
  • "בטח יש כאן עוד אנשים שמרגישים אותו הדבר. שתפו אותנו, אנחנו פה בשביל לשמוע".
  • "יונתן אומר שהדברים שקורים בקבוצה לא מספיק מעניינים,
    ואולי הם כן מעניינים אבל לא קל להתעסק בהם…
    מה שבטוח זה שאם נדבר על זה, יש סיכוי שמשהו ממש טוב ייצא מפה היום."

חשוב לזכור:

  • התנגדות היא דרכם של אנשים להתמודד עם שינוי. זה טבעי לגמרי.
  • גם אם יש אנשים שאינם מרוצים מהסדנא – זה בסדר. יתכן שהם אינם בשלים לשינוי.
  • התנגדות היא הזדמנות לפריצת דרך. כשממיסים התנגדות של משתתף בקבוצה, ממיסים בו-זמנית גם את ההתנגדות של האחרים.